<h1>אהל מועד שער קידוש והבדלה דרך א'</h1>
<h2>דף קא.</h2>
אין קידוש אלא במקום סעודה וסמך לדבר מדכתיב [ישעיה נ"ח] וקראת לשבת עונג במקום שקידש שם שבת יהא עונג ואפי' מפנה לפנה בבית כל שאין רואה אותו המקום חוזר ומקדש. קדש בבית אם ירצה יוצא לאכול בחצר והוא שיראה משם המקום שקידש בו. מי שאינו יכול לאכול בלילה אינו מקדש עד למחר דאין קידוש אלא במקום סעודה. קידש ולא אכל כזית לא יצא י"ח קידוש וי"א שאם הוא שבע ואינו רוצה לאכול הרשות בידו לקדש אע"פ שאינו סועד ומכאן ראייה לדברי הגאון ר"י דקאמר גמרי' דהיכא דגמר סעודתייהו מברך בהמ"ז ואח"ך מקדש ונראה מדבריו דמקדש אע"פ שאין דעתו לאכול ובעל ההשלמה אומ' דשאני הכא כיון שהתחיל לאכול מקום סעודה מקרי ונהגו לקדש בבהכ"נ משום רפואה ואומ' רב נטרו' שהציבור טועמין ממנו וזה תמה שאם ידי קידוש לא יצאו אסורין לשתות ואם מותרין לשתות אף ידי קדוש יצאו ומ"מ נהגו הכל שמטעימין אותו לתינוק. המקדש לאחרים שאינו סועד שם יצאו המסובין השומעין אותו אע"פ שאינו סועד עמהם כיון שזה מכוין להוציאם ואע"פ שהמקדש בבית אחר ולא ישתה הוא מן הכוס שהרי לא יוצא ידי קדוש אלא שותה א' מן המסובין ויש מחמירין במי שקדש בבית ויש לו שכנים ששולחנם ערוך בביתם אלא שרוצים לצאת מקדוש שלו שצריך שיתכוין שומע ומשמיע ודין כוונה זו יתבאר בס' ירח למועדים בשער ר"ה בס"ד. מי שקידש בבית א' ע"ד לאכול בבית אחר כל שאלו היה יושב שם היה שומע הקידוש שמקדש בבית זה אינו חוזר ומקדש כל שנתכוון מתחלה לכך ומביאין קצת מן המפרשים ראייה לזה מן הירוש' במס' סוכה [פ"ד ה"ה] דאמרי התם מי שהיתה סוכתו ערבה עליו ה"ז מקדש ליל יו"ט האחרון בתוך ביתו ועולה בסוכתו ואוכל ולעד"ן שאין זה ראייה דאפשר שמיירי שאכל כזית במקום שקידש.
<h2>דף קב:</h2>
מי שהיה אוכל בע"ש וגמר סעודתו עם כניסת שבת מברך ברהמ"ז על הכוס תחילה ולא יברך עליו בפה"ג ולא ישתה ממנו ואח"כ מברך על כוס שני בפה"ג ומקדש עליו ושותה משניהם ולמה לא יברך על כוס א' לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות כדי שלא ידמה עליו כמשוי ויקנה"ז דמברכין שאני דקידוש והבדלה חדא מילתא היא דתרוייהו עי[ו]לי יומא.
בכל לילי יו"ט אומ' זמן בקידוש היום חוץ מליל ז' של פסח ובמקום אק"ב ורצה בנו אומ' אשר בחר בנו מכל עם וחותם מקדש ישראל והזמנים ובר"ה חותם מלך ע"כ הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון ובשבת ויו"ט מזכיר לעולם של שבת וחותם מקדש [השבת] וישראל ואח"כ אומ' זמן, חל להיות במ"ש אומ' יקנה"ז יין קידוש הבדלה זמן. וא"צ לברך על הגפן אחר כוס של קידוש והבדלה אם יש לו כוס אחר לברהמ"ז הואיל ואינו מסיח דעתו.
<h2>דף קה.</h2>
ומעת שרואה אדם ספק חשיכה נקבעה שבת לקידוש ופורס מפה ומקדש וא"צ לחקור מן (חסר מילו' אחדו') אם הגיע עת הקדוש אלא משעה שנראית לו הוקבעה שבת ונתחייב להפסיק ופורס מפה ומקדש וכ"כ מן הגאונים. מי שלא קידש בלילה כשמקדש ביום אינו אומר ויכולו שאינו אלא בכניסת היום.
מעת שרואה אדם ספק חשיכה דהיינו אחר שקיעת החמה נקבעה שבת לקידוש ויכול לקדש מיד מי שהיה אוכל קודם זה הזמן פורס מפה ומקדש וא"צ להפסיק סעודתו ולברך ברהמ"ז על מה שאכל אבל לאחר הקידוש מברך המוציא משום שברכת הקדוש [מפסיק] בין [הנטילה לאכילה] שא"א (מפסיק) לאכול ולקדש בבת אחת ואחר גומר סעודתו. אע"פ שמפסיק לקדוש א"צ להפסיק להבדלה בד"א באכילה ושתיה דמים אבל לשתיה דיין מפסיק אף להבדלה. ירוש' היה יושב ושותה מבע"י וקידש עליהם היום אינו אומ' בפה"ג כיון שביין עוסק ומתחילה מברך עליו וכן פסק הריא"ג שכיון שביין עוסק ומתחילה בירך עליו למה חוזר ומברך עליו.
מי ששכח ולא קידש בלילה מקדש כל היום כולו כשם שמקדשין בשבת בלילה וביום כן מקדשין ביו"ט ואסור לטעום כלום קודם שיקדש ואפי' מים אסור לדעת רוב המפרשים משא"כ בהבדלה ומיהו הר"מ מתיר לשתות מים קודם הקידוש [ע"ב] שיעור כוס של ברכה וקידוש כוס ביצה ומחצה וזהו רביעית הלוג ושיערו משקל רביעית שהוא אלף תר"ב גרגרי שעורה בינונית.
<h2>דף קה:</h2>
כוס של ברכה שטעמו פגמו מיד ואין מקדשין ואין מבדילין ואין מברכין ברהמ"ז עליו ואפי' הוא כלי גדול ואפי' מים פגומות פסולות למזוג בהם הכוס ואומ' רבי שמואל שאם אין לו אלא יין פגום מקדש עליו.
<h2>דף קו.</h2>
וסדר הקידוש כך הוא לוקח כוס מחזיק רביעית או יותר ומדיחו בפנים ושוטפו מבחוץ ומלחלחו ואוחז בימינו ומגביהו טפח או יותר ולא יסייע בשמאלו ואומ' ויכולו ומברך על היין ואחר מברך אקב"ו ורצה בנו.
ת"ר זכור את יום השבת לקדשו זוכריהו על היין בכניסתו ירוש' ע"ש [הושע י"ד] זכרו כיין לבנון הילכך אע"פ שקידש בתפילה צריך שיקדש על כוס וביום מקדשין משום כבוד שבת כדי שיקבע סעודתו על היין ביום מאי מברך בפה"ג ודינו כדין [ברכת] הנהנין ואם יצא אינו מוציא.
<h2>דף קו:</h2>
ונוטל ידיו קודם שיאכל שאין קידוש חשוב הסח ולא הפסק לפי שאם מתאוה לאכול פת ה"ז יכול ליטול ידיו תחילה ומברך המוציא ואח"כ בוצע ואוכל ואין הקידוש מפסיק בין הנטילה והאכילה כמו שמפור' בפ' ערבי פסחים ומ"מ לכתחילה מוזגין ואח"כ נוטלין לידים קודם הקידוש מפני שאפשר לו בפת דבכוס ראשון אומ' קדוש היום.
<h2>דף קז.</h2>
אין מקדשין על השכר אלא כשאין שם יין ושבני המדינה סומכין עליו ומברך תחילה שהכל. וי"א שאינו מקדש על השכר כיון שיכול לקדש על הפת אבל מבדיל על השכר אם אין לו יין כיון שאין מבדילין על הפת [ק"ו ע"ב] מי שאין לו יין או שהפת חביב עליו יותר מקדש על הפת ומברך תחילה המוציא ואינו פורס עד שישלים הקדוש.
המסובין יוצאין ידי קידוש כל ששתה אחד מהם אבל אם ישתו יין אחר כן צריכין לברך כל שלא טעמו מיין הקידוש.
וטועם אחר הקידוש ונותנין לבני ביתו וכל א' טועם מלא לוגמיו אחת ולגדול שלוגמיו מחזיק הרבה יוצא בשיעור רביעית ובנ"ג יתבאר שיצאו אם שתה א' מהן. המקדש שדבר קודם שיטעום א"צ לברך אלא בפה"ג בלבד.
